חוק לבנת פורן – כל מה שצריך לדעת

חוק לבנת פורן, שאושר לפני מספר שנים, דן בהגבלת שכר הטרחה של חברות סיוע רפואי מול הביטוח הלאומי. אבל מה הוא כולל, למי הוא מועיל ומה חשוב לדעת עליו כיום?

הנושא של מימוש זכויות רפואיות צמח וזכה להצלחה רבה בשנים האחרונות, והסיבה לכך מובנת. רבים מאיתנו אינם מתמחים בהתמודדות מול פטור ממס הכנסה, ביטוח לאומי וחברות הביטוח, וכשיש צורך לעשות זאת – לא תמיד יודעים כיצד לפעול. בנוסף, תהליך ההתנהלות מול הגופים הללו מתרחש דווקא כאשר אנחנו זקוקים לסיוע יותר מתמיד. בין אם בשל מחלה, פציעה או תאונה. מצבים כאלה מותירים אותנו מבולבלים וכאובים, ולעתים אנחנו צריכים להתעסק ברקע להם גם עם טיפולים רפואיים או עם מגבלות פיזיות.

נוסף לאי הבהירות הנוגעת לתהליך כולו, קיימת גם מסגרת זמנים מוגבלת מאוד במהלכה ניתן לפעול לצורך קבלת כספי הפיצויים. כך שכל מי שמעוניין לממש את זכויותיו, יודע שמדובר במירוץ נגד השעון. השילוב בין הגורמים עלול להוביל אותו לפספס את המועד, לבצע טעויות ובסופו של דבר לא לקבל את הסכומים שמגיעים לו. 

יודעים שיש למי לפנות

חברות מימוש זכויות רפואיות בישראל, שהבולטת בהן היא לבנת פורן, מספקות את המענה הנדרש בצומת הדרכים שתיארנו. הן מעסיקות מומחים שיודעים לבחון כל מקרה לגופו, לייעץ כיצד לפעול ולעזור לפונים למקסם את הסיכוי לקבל את מה שמגיע להם. עבור שירותי חברות מסוג לבנת פורן עמלה היא אופן התשלום הנגזר ממתן השירות, כאשר לרוב היא נגבית בהתאם לגובה הקצבה המושגת לפונה.

אופן ההתנהלות הזה איפשר לאותם הפונים לקבל מענה מגוף מקצועי שמתמחה בנושאי הייעוץ, ואילו צורת התשלום בעבור השירות הייתה נגזרת של הקצבה שמגיעה להם לצד תשלום ראשוני בעבור פתיחת תיק. 

חוק לבנת פורן והשינויים בעקבותיו

בשנת 2015 אישרה הכנסת את חוק לבנת פורן, שעסק בהגבלת שכר הטרחה בתביעות ביטוח לאומי. החוק קיבל את שמו לאור העובדה שחברת לבנת פורן היא בין הבולטות בתחומה, אך עסק בכל החברות המספקות שירותי מימוש זכויות רפואי וגם במקרים של עבודה מול עורך דין כשהמקרים אינם מיוצגים בבית המשפט. בהתאם לחוק לבנת פורן עמלה ושכר טרחה הופכים למוגבלים בגובהם, וכבר אינם נגזרת של הקצבה כפי שהיה בעבר.

בנוסף, חוק לבנת פורן התייחס גם לחוות דעת רפואיות, ואסר על החברות להעניק אותן. לאחר התדיינויות בנושא, חוק לבנת פורן החריג ייצוגים משפטיים מול ועדה רפואית, שבהן נקבע כי שכר הטרחה יעלה, והחרגה נוספת נקבעה במקרים בהם מדובר בתביעות בבית דין לעבודה או בוועדות ערר.

יתרון או חסרון?

למרות שהמטרה שמאחורי חוק לבנת פורן היא חיובית, ועל אף שהוא נועד להגן על השכבות החלשות, בפועל התברר כי ההשלכות שלו לטווח הארוך מורכבות. ראשית, חשוב להבין שעבור חברות מסוג לבנת פורן עמלה היא הבסיס להתנהלותן. בהיעדר תמריץ ראוי, החברות לא יוכלו לקחת על עצמן כל מקרה מכיוון שלא כל תיק יצליח לכסות את עלות הטיפול בו. התוצאה היא שחברות כאלה ייאלצו לדחות על הסף חלק מהפונים, לא יצליחו לטפל בכמות גדולה של תובעים ותימנע מהן האפשרות להשיג עבורם קצבה מקסימלית. 

משמעות המהלך היא שדווקא כאשר רבים כבר מודעים לזכויותיהם ורוצים לפעול בנושא, אחרי שנים ארוכות שבהן הם נמנעו מלהתעסק בנושא, הם לא יצליחו לקבל מענה ראוי ובשל כך ייוותרו ללא כל קצבה. שנית, חוק לבנת פורן מפנה למעשה רבים אל עורכי דין, ולכן העלות על טיפולים בתיקים תהיה גבוהה מהרגיל. ולבסוף, הנושא של חוות הדעת הרפואיות מוביל למצב שבו לקוחות יצטרכו לשלם יותר בעבור חוות דעת שעד כה יכלו לקבל בעלות מוזלת.

אם בעבר אדם שנפגע בתאונת עבודה או מתמודד עם מחלה מסוימת היה יודע מראש שיש לו כתובת לפנייה מסודרת, מאז חוק לבנת פורן הוא אינו יכול לדעת בוודאות שהחברה תיקח על עצמה את הטיפול במקרה שלו. כתוצאה מכך, הוא עשוי לגלות שהוא צריך לבצע את ההליכים בעצמו, למרות שלא תמיד יידע כיצד לעשות זאת. חלק מהתובעים יצליחו לעבור את התהליך בהצלחה, אבל עבור רבים אחרים מדובר בבעיה מורכבת יותר.